חיי בר / אחותי |
את העצב כבר
אי אפשר היה אז להסיר מעיניה
היא באה לעולם
שבו לא ניתן לה להאחז
וכשהעולם היפנה לה
סופית את גבו
היא החלה לצעוד
כמו אוטומט
אב נגע באוגוסט
מתיך את הקיץ אל סופו
רציתי להרגיש איך זה להיות חייל
היא תגיד אחר כך
אבל אז מסעה פה
כמעט כבר תם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|