|
את העצב כבר
אי אפשר היה אז להסיר מעיניה
היא באה לעולם
שבו לא ניתן לה להאחז
וכשהעולם היפנה לה
סופית את גבו
היא החלה לצעוד
כמו אוטומט
אב נגע באוגוסט
מתיך את הקיץ אל סופו
רציתי להרגיש איך זה להיות חייל
היא תגיד אחר כך
אבל אז מסעה פה
כמעט כבר תם.
|
|
|
הבל הבלים, הכל
הבל.
קוהלת, מסריח
מהפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.