אלכס רון אנסקי / אביר ופרפר |
שום צר לא יכול לי
אף אויב לא העז
דם וזיעה היו אז לחמי
כעס היה הוא ייני
כשחרבי מבהיקה מלפניי
לא צער, או פחד ידעתי
אך ביום אביבי
נח לו פרפר על דש שרוולי
על שריון קשקשיי
ממש בחיבור של קצה המרפק
נח הפרפר רק לרגע
נגע וברח
ואני, האמיץ, הגיבור, החזק
התמכרתי לאותו הליטוף
ואז לפתע נשברתי אני
מאז רק שקט קודר
ורוצה רק לשכב
ולישון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|