שהעבר בתוך מגירות קטנות
והעתיד בוער בעצמות
רוצים להשתחרר מהשלשלאות
לחתוך מעצמנו את השרשרות
ולדחוף את עצמנו בחזרה להתחלה
בחדרים ריקים, מחפשים את מי להאשים
לוקחים אתנו
את כל הרגשות שיכולים לשאת
אבל שהם תופסים אותנו
אנחנו לא מסוגלים להיעלם בחשכה
הגבר שבי והאישה שבך יוצאים מאתנו
משאירים אותנו בצד
לריב על כל מילה
להילחם על כל נשימה
עד שנשקע בחיים שלנו
הם בוודאי כבר עברו אל הצד השני
ואנחנו כאן, כמו גנבים של מחשבות
מבקשים להגיע אל האמת הגדולה
לא מגלים, שהיא כבר נשרפה
בחדר קטן, מחפשים את מי להאשים
במסילות, מחפשים את הכיוון
שהעבר מצוי במגירות קטנות
לאן העתיד יכול להגיע מפה?
הגבר שבי והאישה שבך
משאירים אותנו לבד
אבל איך נסתדר
בלי משפטים גדולים
בלי תמונות ראי
שהמוזיקה מתנגנת
אנחנו חשים את הצעד הראשון
אחר כך היא בורחת מעצמה
שנינו עומדים זה מול זו
שהכלבים נובחים והבניינים קורסים
שולחים ידיים
אולי נגיע אחת אל השני במקרה
יש ימים שאנחנו עוד מחפשים את העקבות
השרשרות נחתכו, אנחנו לא צריכים לחכות
שהעבר במגירות קטנות
אין יותר עתיד
השלשלאות מנופצות
נשארו רק סימנים
אנחנו יודעים, אין לנו שום סיכוי
הגבר שבי והאישה שבך
השאירו אותנו יתומים
עם שק של רגשות על הגב
שאנחנו לא יכולים להשיל
אולי אם נשלח ידיים,
נצליח לתפוס זה בזו
נגלה את עצמנו מחדש גם בלי להיות במקום
הנה העבר, הוא שוב מתגלה