אם היית היחידה שלא הייתי מבין
ומספיק בודדה בשביל להאמין -
עכשיו דמדומים - פוקח עיניים, והשקט צונח על צדך,
והים שבורח מתוך שערך,
ועולם מצוייר בשחור וכחול,
מריחות של מברשת כתומה,
וויטראז' של סגול וטורקיז ולבן
וריח שמיים, וטחב אדמה,
הייתי מחבק ולא עוזב
הייתי בורח ושוב מתקרב
הייתי מכור לקפלי צווארך
הייתי חונק, ונושם מעורך,
הייתי מחייכת היית מרגיעה,
הייתי אוהב בתוך עין-הסערה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.