מתחת לגבר שאני
ולאישה,
תחת צילו של נטע
זר ומשתלט
רחוק, אי שם בקדם-
הכרה, הולכת ונפרטת
תנועה גועשת, מתגעשת
סערה.
ידיעה קשה מתנפנפת ברוח, קדם-
סערה, הנה היא מגיעה.
צילו של עץ מסתיר שמש
כבדה ועייפה, כבדה ועייפה
ההכרה מיטשטשת, נסוגה
כבדה ועייפה, כבדה ועייפה
משהו צעיר בועט
נקודה, קו, נקודה.
משהו חדש דורש -
הכרה, הזרה, הכרה:
קסיוס, פתח פיך
בלע את האוקיינוס
הטבע האוניות
כשאשוב אליך, ענוד קולות קוקו
שלא אזהה פנייך עוד.
"בן-אנוש - עשה שקדם-הכרותיך תגדלנה לסערות.
רק כך, תכיר בקדם-סערותיך." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.