משה חסון / רוז |
יד כבדה על ראש קטן מונחת,
מי זה שם בוכה לו בתמונה?
על ביקשו נפשך, את לא יודעת.
לעולם כבר לא נמצא תשובה.
אני קורא לך רוז בואי רוז,
צאי מן התמונה ובואי אליי.
רוז, בואי אליי רוז,
מביט בך בתמונה ואת דומעת.
כשעכשיו את מרחפת, ויבשו כבר הדמעות,
אולי את משחקת, רק הפעם תני לראות,
את פנייך היפות, להיות, לראות.
רוז, בואי אליי רוז,
מביט בך בתמונה ואת דומעת.
רוז, בואי אליי רוז,
מביט בך בתמונה ואת דומעת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|