לפעמים אני חומדת לצון
אמיתות מייסרות מלהגת
באמת-המידה הרצויה
ב'מליציות' המחיבת
בלשון - חציה מושחזת
וחציה רכה 'מתלוצצת'
וכשבולעת את לשוני!
לכאב משמעות מפוצצת!
לפעמים לשון נופל על לשון
וביניהן מנת-דבש נגרת
ואיך לשוני מלקקת
כאב בדבש - ודבש בכאב
וממתיקה את סודות הלב
גם זה כואב -
אבל בשקט
לפעמים קוראת לילד בשמו
והכאב בכפולה ומכפלת
וזאת האמת לאמיתה
ולא הלצה מתפלפלת
והדמעה משתפכת תמרורים
לקצות השפה הנמוכה
והלשון מאספת מליחות
המליחות הכי מלוחה.
לפעמים לשון נופל על לשון
וביניהן מנת-דבש ניגרת
ואיך לשוני מלקקת
כאב בדבש - ודבש בכאב
וממתיקה את סודות הלב
גם זה כואב -
אבל בשקט
מעבר לקצה החוטם
עולה לו שחר חדש, רוח גבית מנשבת
ואני משדרת עסקים כרגיל
לשוני מתענגת במתיקות השוקולד
המתקתק שאני אוהבת
ומתנחמת
ואז אני מגלגלת בלשוני את המלים
"אין אדם שאין לו שעה".
לפעמים לשון נופל על לשון
ובניהן מנת-דבש נגרת...