[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לי בת משה
/
תמרורים

תזהרי מיתומים
מילדי גירושין
מגרושים
מנשואים
מנשאים (לא עלינו)
מאנשים שביום שישי
בשתיים בלילה מוצאים
חנייה לגיטימית בריינס
רק בכוח האמונה
שזה ישתלם להם

תזהרי מכאלה שמחמיאים
שרוצים שתכתבי עליהם
שירים, הם כבר יתנו לך סיבה
ואיכשהו תמיד אחר כך
תרגישי מנוצלת

תזהרי משנונים
ממתחכמים מכאלה שמשחקים
אותה מקוריים הם רק ישחזרו
את עצמם איתך
(אלה הכי גרועים)

תזהרי מאלה שמשלמים
על הדרינקים שלך כל הערב
ויותר מאלה שתוקעים אותך
עם החשבון
ובשירותים של מועדון
מבקשים אם אפשר
לבוא אלייך לגמור
את הלילה

תזהרי מקיבוצניקים
ומתושבי הפריפריה
לפחות עם תל אביבים את יודעת
מה את מקבלת
תזהרי מהדלת
בדרך החוצה
תזהרי מלרדת
נמוך משתוכלי לעלות
אחר כך
בכוחות עצמך
תזהרי מעצמך

תזהרי מהכל
כל הזמן
היי מודעת עד כאב
למה שאת עושה
עכשיו תרדי על ארבע
ותבקשי ממך
סליחה





חיפשתי ולא מצאתי את חולצתי השחורה
היא לא הכותרת המתאימה
כי כמעט כל חולצותיי הן
שחורות
אף לא לבנה אחת
לרפואה

חברה שאלה אותי אם כשאהיה כלה
אלבש לבן
אני חשבתי שזו בדיחה על חשבון
הבתולין שלי
ולרגע נורא נעלבתי ושאלתי אותה
אם היא הייתה בתולה ממני
ביום חתונתה

אחר כך הבנתי
למה התכוונה
כמה מוזר הדבר
להיות כלה
כשאני ללא ספק
הבחורה הכבדה ביותר שתזכו
לא לפגוש

חולצות שחורות מתגבהות בארון
מאז ימי התיכון
בהשראתה של איזו דמות לובשת שחורים
מסדרת טלוויזיה שכבר הספקתי לשכוח
את שמה
ההרגל הזה מחזיק מעמד כבר אחת
עשרה שנה
כמו הצמחונות האקראית שלי
או הכתיבה
דברים שאימצתי לעצמי
כמו חתולי רחוב עזובים
מחשש שאין בי דבר
מלבדם





השבוע הרגתי את עצמי
לפחות פעמיים
בפיגוע
בקו 37 ואותך
בתאונת דרכים מחרידה
עם אמא שלך באוטו
לצידך
(שיחת טלפון באמצע הלילה,
ידיים רועדות,
לוויה בגשם
וכל זה)

השיר הזה הוא תרגיל
שאני עושה לעצמי
בהתגברות על חרדות

צריך להגיד אותן בקול רם
בלי לפחד שזה יביא אותן
לידי מימוש
מילים, בניגוד למה שמקובל
לחשוב שאנשים כותבים
חושבים,
לא יוצרות מציאות
הן יכולות
בקושי
לתאר אותה





יום לפני
היה דווקא יום יפה
עשרים וחמש מעלות
בצל ושמיים מעוננים
חלקית והיה מי שהביט
על כל זה
וירא כי טוב

אם צעירה ברחוב
דוחפת עגלה
איש זקן
אך חיוני
משהו מחוייך
על פרצופו של כלב

לא ידעתי לקראת מה
היום הזה הולך
מי יכול היה לדעת
מה יוליד לילה?

הסערה הזו באה לי
משומקום
לא ידעתי להכיל אותה
היא נשפכה לי מכל הכיוונים
השצף הזה
מי בכלל יכול למדוד? ועוד
במילימטרים?!!
קילומטרים של זעם ניתכו עליי
מהשמיים ביממה האחרונה
ואני עמדתי על הכרמל
במעיל עם מטרייה
מעוקמת לנוכח
העוצמה.









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבאש'ך ערומקו?

תעשה ריפרש










מפרום מייעץ
לחברו אפרוח
ורוד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/11/09 11:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לי בת משה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה