אדוני השופט אני מודה!
אפשר להאשים אותי בבגידה.
ולמורת רוחם של פרקליטיי
אני רוצה להתוודות חטאיי.
לספר איך בגדתי בעצמי,
ומכרתי כך את שמי,
לממעיט במחיר בלי מרידה.
עצמתי את עיניי
שילבתי את ידיי
והלכתי כעיוורת מדדה.

אני אנסתי, אדוני השופט!
כן אנסתי אותי מעת לעת.
אני הכרחתי את עצמי,
בניגוד לדעתי ,
לשכוח את מה שחשוב לי באמת.
התעלמתי מצרכיי
שצרחו לי באוזניי
הגשימי את מי שהנך כעת!

אין לי כל ספק כבוד השופט!
מגיע לי עונש חמור באמת.
אין מקום לבכי או לקובלנה,
ובשום אופן לא לחנינה,
כי החטא הוא חמור ובולט.
מאסר של עולם
בגופי הנכלם
הוא עונש ראוי בהחלט.