איגור וזמנסקי / קול תפילה |
חכות ארוכות רעדו כמו ריסים באוויר.
על מצח המזח הכבידו קמטי הגלים,
ודגל שחור התנוסס כמו כותרת של שיר.
בת קול אבודה במעיל מרופט שרוולים
חלפה על פניי ונגעה בכתפי ברכות.
וקרע הסתיו התמלא בתפרי המילים
לכמה שניות כואבות ונסגר לצמיתות.
ראיתי אישה צעירה ויפה עד כאב
נוגעת בים וקוראת לשמים בשמם.
הרוח טרפה את כנפי מעילה כמו זאב,
וקול התפילה הבודד התרחק ונדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|