שנה חלפה מאז שדיברנו והנה שוב אני חוזר לאותם ימים
עכורים

התאמרי לי רוח, מה ידייך נושאות?
התאמר ירח, מה באורך בוהק?
התאמר לי גשם, פני מי אתה שוטף?
התאמרי לי שמש, את מי קרנייך מחממות?

לא אותי בטוח כי עומד איתן אני.
לא אותי בטוח כי חשכה נפשי.
לא אותי בטוח כי דומעות עיניי.
לא אותי בטוח כי קפא לבי.

ומה אוכל לומר עוד, איך אראה עינייך?
ומה עוד אעשה, איך אשמע קולך?
למה עוד אקווה כשאת לא לידי?
ומה עוד לי נותר מלבד הזכרון?

אנסה לברוח, אנסה לשכוח.
אנסה בפעם נוספת את חיי לחיות.
את דמותה הוציא מראשי לעד ואשתנה מיד,
ולא חדש לי הדבר כי אזכר בה גם מחר...