בעיניי מביט, עכשיו הרגע להחליט!
בלי תחושה של ייסורים - זה השיא של החיים.
לא שומע עוד צלילים, אין הדהוד של המילים.
לא חושב על המחר אך שמח שהיום נגמר.
בזמנים שונים, אנשים שונים.
מקומות עוזבים, זהויות רוכשים.
באמת מאמינים אך מה היא לא יודעים.
את הבית בתמונות רואים, אבל את הדרך חזרה כבר לא זוכרים.
במראה רואה פנים אותם רוצה להעלים.
את העט לוקח, על הקיר חורט:
"לא יהיה עוד מלבדך, לא תדעו את האמת!"
בצללים שעל הקיר מביט, מחכה לחושך, מייחל להישאר כאן לתמיד.
רגע זה אני אנצור גם אחרי שיעבור.
את הפרק אסיים ויותר לא אלחם.
בספרים הם לא כותבים איך לחיות את החיים.
לא אניח לתסכול להשאיר אותי כבול.
בלי עקבות ובלי מילים - נעלם לעולמים |