אסף פולק / איבוד |
איך שנשאתי אותם עד תום הרגעים,
מתייסר,
לא יכול להאמין שיהיה מחר.
הידיעה על הרגעיות מוטלת חסרת אונים
בעוד התחושה הזאת בוחשת.
כאילו כל מה שכבר קרה
לא קרה.
כאילו איבוד.
צפת 2/2007
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|