|
כל הדברים שחשבתי אי פעם שלא אוכל יותר לשאת.
איך שנשאתי אותם עד תום הרגעים,
מתייסר,
לא יכול להאמין שיהיה מחר.
הידיעה על הרגעיות מוטלת חסרת אונים
בעוד התחושה הזאת בוחשת.
כאילו כל מה שכבר קרה
לא קרה.
כאילו איבוד.
צפת 2/2007 |
|
|
לימודי
הפילולוגיה
באוניברסיטה
קשים עד מאוד.
או שלא.
מאיפה לי לדעת,
אני לא טורח
לבוא להרצאות.
זוזו לסטרי,
פילולוג שזוף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.