|
ביד ימין ידית האחיזה
ביד שמאל ידית הדריכה
אני יוצא לדרך, שוב
קריר הלילה ואני רק רוצה שיעבור בשלום
אני ממהר לעלות והלב ממשיך לפעום
והערפל מתערבב עם ההר
אני רוצה שזה יגמר כבר
אבל עוד לא התחיל
אני משחק אותה כאילו הכל כרגיל
סורק את השטח מחפש את החריג והשונה
את פחדי הלב להעלים אני מנסה
אולי אראה שועל או חזיר
את השקט הנפשי זה יכול להחזיר
רק לא זיהוי רק לא מלוכלך
שייגמר בשקט שיישאר כך
והנה עולה השחר... |
|
|
כמה אפשר!!!
יגאל עמיר, שואל
את עצמו שאלה
סלוגניסטית
טיפוסית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.