בתפילה חרישית נושא עיניי
אל רסיסים של אור מראשותיי

בלב שלם מעומק חדרים
ביקשתי חתיכת שמיים צלולים
ומתוך רקיע עמוס הזרוע עננים
מצאתי אותך, היפה בנשים

חשקה נפשי בחלקת אלוהים
קטנה ופרטית
ואותך קיבלתי, משכרת חושים
עם פני מלאכית

מהרגע שהלכת לא חדלו המחשבות
נהר הגעגועים שעלה על גדותיו
הציף את לבי, לא הפסיק לגאות

כה חיכיתי לבוא אותו היום
כה ציפיתי שנדמה כמו חלום
שהנה קרב ובא להתממש
כל יום רודף יום עד שניפגש

אך לסופו שקעה עליו השמש
נבצר ממנו כי בושש

סבור הייתי כהוזה
כנער החולם בהקיץ
שבזיו פנייך לא אחזה
גמרת אומר שאחמיץ

שלא אעמוד בתווך
בינך ליקירים
ולא איחשד כמסבך
במרד נעורים

לבל תבכרי במילה
קרועה נוכח הנוכחים
שלא יופלה חלילה
מי מן הצדדים

שקטה הרוח ממפרשיי
לבי החבול נופץ לרסיסים
כהרף עין נפלו פניי
אישוניי במלח מתבוססים

אך טרם אבדה תקווה
בערגת נשמה נכספת
חרוכה
רוח קדם באפי נשבה, דמעות שליש מחריבה
את נפשי ההומה עוטפת
ארוכה

מבין אותם עבים
אפורים
שהתקדרו בתכול שמים
בהירים
קרן אור שופעת זיו
זרחה על לב שלא הכזיב

אהבת אמת בלבי לא פסקה לרגע
כדבק פלא ספוג במכחול
תאחה סדקים ותשמור מכל פגע
תתגבר על כל מכשול

שוב מביט אל המרום
אל על נושא עיניים
כמעטה וכסות לגוף עירום
מבקש לי חתיכת שמיים