ספר לי אתה
קורות זו הדרך
בה הלכנו בדד
בלי דמותנו נפגוש,
ספר אם סוגה
שושנים זו הדרך
כי דרכי מעדה
ובדרדר היא תפגוש.

לילות של צינה
בחיי נטלו חלק
בשגגה היא דרכי
עד אפול לתהום,
ממרחק של שנים
אצפה אל הדרך
בה פסעת בדד
ובאת אל האור.

החטא על נפשי
כי זנחתי דרכנו
הגורל בי חבט
ורחמי הוא ינצור,
אני צופה ביומך
ממרחק זו הדרך
ורואה בם פריחה
וחיים מלאי אור.

מצפה לבוא היום
שאפגוש את פניך
תספר על לבך
ואני פי אנצור,
השגגה בי היתה
ואתה לי סלחת
דרכי פסעה לתהום
ובאור אתה אחזת.

©