הבו לנו עוד מהמריר והקריר הזה!
נריק כוס אחר כוס,
עד שרוויים נקרוס,
כי בפחות בחיים לא נתבזה!
מזגו חום, זהוב, שחור,
עם הקצף הצחור,
ונלגום כאוות הנפש!
הן ידוע לכל,
כי גם בקודש, גם בחול,
בשרב ובסגריר,
באם כהה ואם בהיר,
מהקיבוץ ועד הכפר,
אין תרופה טובה יותר
לגרון ניחר!
שתרווה את צמאוננו,
שתשובב את נפשותינו,
שתסובב את ראשינו,
שתעבירנו על דעתנו,
שתביא למותנו!
למי אכפת? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.