אתה ואני קדושים מעונים
נולדתי ככה, ממש כמוך
בתוך בית משפט
עם הבכי הראשון
הוקפתי ב'נו נו נו'
זה לא מספיק, מה שאת
זה רק כמעט
תזוזי קצת שמאלה
לא לא, זזת יותר מדי
תתיישרי
עוד קצת
את עדיין יוצאת מהקווים.
ממש כמוך,
המשכתי להיות מוזרה
וגם עשיתי קצת בכוונה
אתה
היית אשם על
שאינך עושה בכוונה.
והיום שנינו קדושים מעונים
אשמים זה מול זו מול זה
מול שופטים חמורי סבר
וגוזרי דינים
אתה ואני אשמים במשפט שאינו נגמר,
עד שלא הוכחה חפותנו
שמישהו כבר ידליק גפרור
וישרוף את בית המשפט הזה
על כל יושביו
אתה ואני נימלט למקום
שאין בו אשמה
ונלמד שפה חדשה שאנחנו לא מכירים. |