ילדה לבית-אמא, הפנימה.
חובשת ספסל כיתתה היא.
למדה לשאר-רוח תרומם.
לשנס אומץ, לאזור ולומר:
-סליחה.
תשתמש היא בחלד צינור.
מסר קודש לידי אחיתופל.
הן האם, רווית דעות קדם.
מחשבת שטן תבעבע מוח:
-סלידה.
היית את מופת, אפס רבב.
לקושי גדלת, תשתית אבוי.
טעויותייך לאפס תחשבנה.
יתכבד הגבר, יכרע ישתטח:
-סליחה.
יימס הוא מאבן. דם ובשר.
תתרככנה שתי עיניו. ירכן גוו.
לגובה עיניה בקש ישירות.
נגף אם מנגד, חולל יריקה:
-סלידה
ייאות הוא מתת. מענק.
ידעה מטובו. לחד הכוון
שתק וסבל, אותה וממנה
רק ביקש לעוצמת הרגע:
-סליחה.
נפגע הוא, כנשנק קונכייה.
לעזאזל הבית. כלום יבקש.
שתלך לה אימה לבדק בית.
חייהם תבוצץ בוץ, תבוסס:
-שנאה.
ימים נוראים 20.09.09 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.