יעל נווה / מיתרך |
שבת אל קולך,
ככלות הסופה
שביתרה את ביתך.
משית ליבך מן המצולות,
והפחת כוח בנפשך,
השלכת משאך ממך,
וטמנת עמוק בזכרונך.
הפנית גבך לעוכרייך,
והרפית מן האשמה,
הושטת יד לאוהבייך,
וניתנת בחזרה.
התחזקה רוחך בשבי,
וכעת נחשף אורך,
המאיר ממך אל חוץ
ומשמיע מיתרך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|