נעמי שטיינמץ / רסיסים של שפיות |
כשאתה צלול,
שקוף כמו מים,
כמו תפוח חדש על ראשו של ניוטון
והחץ...
משקל העולם מטפטף אל הקרקע -
דמעה, דמעה
אחת של צחוק, או אולי של עצב
אני לא בטוחה.
אני גומעת אותך בפלחי בהירות
אני חובקת אותך,
כמו ניצן של פרי
כמו תפוח ירוק הדוקר בלשוני
וחיוך,
השתקפות של פנים שכמעט שכחתי,
שראיתי בך, רק לרגע, וכמעט שנשברתי
כמו זרית מלח,
כמו הבוסר המחפש את דרכו בדבש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|