|
כתמים של צהוב פוגמים בתמונה
כתום אחז במבני האבן
לוחות בלייה של דרך
מסך הרוח בעלים.
כנפי פרפרים אחזו בשמי התכלת
עיניי נצרבו בלהבה
מילים שקטות בהקיץ
גידי קמלו לצורה.
מיתרים כסופי כאב
עגנו בלהט השמש
ירוק נשם ברקמת החיים
שעות של חוסר הכרה.
צבעי הדגל נשקו לזעם
פרחים אדומי זיכרון
גופים מפוחמים של פחד
דונג כבוי לחישה.
|
|
|
... בכוונה אני
משאירה את הדלת
הימנית האחורית
פתוחה למחצה,
ומחכה לראות
אותם מנופפים
לי בהתרגשות
ועושים לי עם
הפה תנועות
של דג
באקווריום
משתוקקים...
אבל
אני לא מראה להם
שאני יודעת,
אני רק מעלה על
פני חיוך של
הכרת תודה -
ואז, כשהם כבר
לא בודדים-
משלחת אותם
לדרכם...
צפיחית בדבש
בטיזר לסלוגן
"כל האנשים
הבודדים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.