|
אם היית יודעת
בכמה פצעים פתוחים
אני מדמם את עפר הארץ הזאת
לא היית שואלת אותי על אהבה.
חיות מיתולוגיות מתות
מחיות בצירי החיים
הדלתות פרוצות הכרה
הרוח נושבת במכונה.
קירות השיש בוהקים בלבן
כתובות זהובות של רגש
מהלכי ההתנייה
גופים מלאים של פחד.
כנפיים בלות זמן
רוטשות בגידי הכאב
מילים צרופות של להט
מגע רסיסי עולמות.
|
|
|
נשים הם כמו
הרוח. ברגע שהם
עפות אתה מרגיש
על פניך משב רוח
מרענן ותו לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.