לא, אתה לא מבין. אנשים שנראים כמוך לא יכולים להבין. אתה לא
יודע איך זה להיות כלוא בגוף כמו שלי, להיות "החבר הכי טוב" של
כל העולם, זה שבאים להתייעץ אתו ולספר לו ולבכות לו. אמרת את
זה בעצמך: אתה מסוג השחקנים שנבחרים רק לתפקידים ראשיים ואני?
יאגו, פולוניוס, מרקוציו... מי יבחר בי לתפקיד ראשי? מי בכלל
יכול לחשוב עלי כמושא אהבה של מישהו? כמושא אהבה שלו?
  מה אתה יודע על לנגן כינור שני למישהו כל החיים? על לראות
שני בחורים או בחור ובחורה מתנשקים ולהגיד לעצמך "המממ, מעניין
איך זה, להתנשק?" כשאתה בן פאקינג 19 וחצי? על לבדוק את התא
הקולי שלך אחרי ארבעה ימים ולשמוע ששוב אין הודעות חדשות?
  וזה לא שאני לא מנסה או שאני ביישן או מוזנח או משהו. אני
משקיע במראה שלי, אני קונה בגדים יפים, אני מתחיל עם אנשים,
אני מנסה להפוך את עצמי ליותר מושך ויותר מעניין... ירדתי
במשקל, אני הולך לקוסמטיקאית, התחלתי לעשן כדי שיתעניינו בי!
נאדה.
  ובינתיים אתה... פששש... מסיבות, זיונים, "הייתי עם זה,
הייתי עם ההוא". ואני תקוע רק עם כל מה שחרא בלהיות הומו. ועם
כל מה שחרא בלהיות סטרייט. עם כל הניכור והשנאה והשטחיות ועד
שאני כבר פוגש מישהו או מישהי אני לא הטעם שלהם. אבל מה אתה
כבר יודע? אתה הטעם של כולם ואני לא הטעם של אף אחד.
  אה, זה לא נכון? יש אנשים שירצו אותי? אז בוא, הנה אני, בו
קח אותי, אני שלך. סקסי, הא? מה? הגוף שלי לא עושה לך את זה?
אז יש אנשים שירצו אותי אבל פשוט לא אתה. ולא גלבוע ולא אייבי
ולא אור ולא ינון ולא אמוץ. פשוט לא.
  אתה יודע מה החלום שלי? אני רוצה להיות אובייקט מיני. למה?
כי נמאס לי להיות האנוש הסובייקטיבי-אינטלקטואלי של
האקזיסטנציאליזם. אני לא רוצה שיראו אותי יושב עם עותק של
"המין השני" ויחשבו "וואו, הוא נראה כמו מישהו שאפשר לנהל אתו
שיחה פילוסופית מעמיקה." אני רוצה להיות גוש בשר! אני רוצה
לעבור ברחוב ושאנשים יסתכלו לי על התחת ויגידו "יואו, מה הייתי
עושה לו".
אבל עזוב, אין סיכוי שתבין. אתה יפה מדי.

מוקדש לגלי, באהבה רבה