עומדת בין הרמזורים.
מבקשת שקל
עדיף שניים.
אם יש איזה שטר - יותר טוב!
היא נראית כמו הצרות שלך, שלנו.
קל להפנות את הפנים, לא קל לחשוב על-זה, איך אפשר להגיע למצב
הזה,מה מחזור החיים שהביא אותה עד הנה.
יש לה ילדים.
איך מרגישים ילדים לאשה נרקומנית שמשלח ידה הוא קיבוץ נדבות.
הוא היה בצוללות.
בחור נהדר, חביב, עוזר לכולם.
הראש עכשיו לא משהו, הוא לא נרדם.
כשהוא נרדם קשה לו להתעורר.
הוא לא ממש מתפקד.
הכירו בו כנכה צהל.
הוא לא עושה הרבה עם עצמו, קשה לו.
נשאר נשמה של זהב, חכם ואיכותי,
הוא לא אחד שמפנה את הראש הצידה כשהוא רואה אותה.
יש ביניהם איזה קשר של אחים לצרה, לא, של בני דודים לצרה.
זו צרה אחרת לגמרי, אבל שניהם במקום שהם לא רצו להיות.
צוחקים ומספרים בדיחות טעונות הומור עצמי, כשנפגשים ברמזור.
ערב ראש השנה.הוא מקבל שי לחג מהארגון.
ממתקים שוקלדים...
בטח הבנתם כבר.
הילדים שלה יתענגו וילקקו את האצבעות.