פעם, לפני זמן רב,
קלטה עיני לרגע אחד מהורהר,
איזה נער בעל יכולת יוצאת דופן
לשלוט במעופם של הציפורים.
קינאתי לו ודאגתי, כל מאודי יצא אליו,
אל אותו נער עם כוחות של ממש.
קוסם קסמים עם חיוך וקריצה,
מעיף ציפורי מתכת בבטחה.
לרגע אחד, לא יותר,
הצלחתי לאחוז אותו בידי, כמו היה אף הוא ציפור.
כה שברירי ותזזיתי וכבר היה ואינו.
שב לעיסוקו הקסום והשקט, מסתורי ומיקומו עלום.
ואני כאן, עוד מחכה ומצפה,
מספרת את סיפורי על הנער שלי, הקסום.
מעיף הציפורים אל על.
ואיך פעם אחת ייתכן, או אולי,
הוא עוד ישוב אלי, כחזור ציפור לקינה.
10.08.08
לעיתים ישנן ציפורים המרחיקות נדוד,
אל מעבר לימים, הרים ויבשות.
אך כאן רחק לכת ובשובו לאחר זמן- תהום בלתי מוכרת נפערה.
אינה ניתנת לגישור ולחציה קלה ובטוחה.
ייתכן וזהו הסוף אך מסוכן לשער,
כיצד והאם הנער מעיף הציפורים יוותר.
(17.09.09) |