חנה ויפי / איש אחד |
השתחלתי כדי לצאת מקלסתרים חיוורים
ידעתי להשתמש בקסמיי כאילו היה נשק
רסיסי לילה החמיאו ללבושי
דמותי התנועעה בין שני עבים
חשכת הגלים הזועמים
הוא השתתק באפלולית היו שתי עיניו להבות
אני רוצה להעניק לך עונג אמיתי
דמעות נקוו מעיניי אבל קולי היה נוקשה
אין זה נאה מה שאתה עושה
הוא העיף בי מבט בטרם יקום ויעלם
חדלתי לשאול מי אני ומאין אני באה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|