הוא הגיע אלי מת"א,
בקר הירושלמי
אפפתי אותו, חבקתי,
לא הרפיתי.
מנסה לשאב ממנו,
להרוות את צמאוני
לחם.
היה לו קר.
הוא לעס מסטיק ונשקני.
אמר: "נלך לחדר?"
הלכנו. בלי קסם,
פשט באחת את מכנסיו
ועלה על היצוע. עליתי אחריו.
החלנו לנשק במחול התשוקה.
הוא רצה לגמר,לחזר
אל הלילה ואל תל אביב.
ואני, לטפתי את גופו עוד ועוד.
חבקתי, לא הרפיתי.
הוא התעיף ואני
ראשי על חזו
מדמין דמיונות שוא על אהבה
עם זר מחלט.
חולם שישאר לישן.
הוזה מסכן שכמוני.
הוא היה נחמד, שתף פעלה.
חדר אלי,
אך לא ראה לתוכי.
לא ראה שאני כורך סביבו את זרועותי,
לא ראה שנפשי תרה את נפשו.
חושבת להתיש את גופו
להפיל עליו תרדמת.
הוא גמר. אני
המשכתי לנשק. הוא
חיך, ואמר: "טוב, אזוז לת"א".
לויתי אותו לדלת.
אמר: "נפגש בשמחות" נשק והלך.
ואני כל מה שחשבתי
אוי, הוזה מסכן שכמוני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.