[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני מפריח טבעות עשן
חולם על סלסולן
המתרחק
על צלילי זהבן
שנפגשים זה עם זה
ועולים עמי
השמימה
יודע שזו הסיגריה האחרונה.

אני רואה יד מלאך
אוחזת בחבל
אשר נועד להוריד
את המסך
עוד טבעת עשן
עוד שאיפה של
חיים
לבסוף ערפילי הפיח יתפוגגו.

"אתה מעשן כמו היתה זו
הסיגריה האחרונה"
כך היא אמרה
בטרם חלפו כמה רגעי
אפר
שהתאבקו לעשרים שנה.
אני עדיין מעשן את
הסיגריה האחרונה.

אסור לעשן בבית עלמין
אין שם
אף לא פינת עישון
"העישון הורג"
כך כתוב על מצבתם של
הלא מעשנים.
ואני
רק רציתי  ללוות  את המת
לצאת אל המרחב
המעשן.

בסיפור הזה
מותר לעשן
בתוככי אולם תיאטרון
בין מילה ומשפט
אפשר
לזרות אפר על
קרשי במה
מוטב שלא להיות
משתתף
לא לספור
בדלי סיגריות.

אני אקבל
את מנת הניקוטין שלי
בטרם ארד אל המעבורת
לפני עלות המסך
אשאף אותה עד תומה
לקול צלצול אחרון של
פעמון בדקת סיום
המחזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש דברים שאין
להם קשר כי אין
להם שרוכים.

זהו, גמרתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/9/09 8:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בנימין וולמן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה