|
הערב שב משנתו התמה
ההמולה ברחוב דועכת
הירח תופס מקומו עם כוכב
הדממה ברחוב שולטת.
הערב ירד על העיר הגדולה
פנסי הרחוב כבר דולקים
השדרה התרוקנה מאיש ואשה
רק האושר בדד סובב ומחריש.
הרחוב נדם מהיום שחלף
אין איש המהלך במדרכת
מנקה הרחוב עבר וחלף
כשעל הספסל נח האושר.
בלב האושר התקוה מקננת
שיפסע ברחוב ויפגוש בהלך
שישב לצדו דומם ומחריש
ויטעם מעט משק הפנינים.
ובשדרה אין איש מסביב
שיפסע לצד האושר
לא ישב לצדו על הספסל
ולא טבל ידו באושר.
מדוע לא בא זה האיש
בדממת הרחוב הנם בחושך
ואין איש שיבוא ויטול קמצוץ
בחופנו מצרור האושר.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 144/5 שייכות ל- shulibangi |
|
|
מלכוד הייתי
אומר.
מחד גיסא, כל
עוד היא לא
נותנת לי אין לי
כל ענין להיות
בחברתה.
מאידך גיסא,
המשפט: "עד שאת
לא נותנת לי אין
לי כל ענין
להיות בחברתך"
עלול להפחית
במידה ניכרת את
סיכויי התגשמותה
של התנאי המופיע
בתחילת אותו
משפט.
זוזו לסטרי,
לוגיקן לא מסופק
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.