גם לי מותר לכעוס, אמרתי
ואת הבהרת שלא
הסברת, נימקת, נתת גם תירוצים
אולי חלק היו שקרים
ועדיין למרות כל הסיבות
גם לי מותר לכעוס
ואת הפצרת שלא
אמרת לי להפסיק לעשות לך פרצופים
ולא הבנתי איזה פרצוף ראית דרך השפורפרת
ביקשתי שנחתום את הפרק
ואת כבר היית מוכנה לזרוק את הספר
אולי הפרצוף שראית היה הכיווץ שמחזיק את הדמעות
ניסיתי להחליף נושא
ואת ניסית לשחק בלמשוך בחבל
אולי הפרצוף שראית היה יאוש
כי גם לי מותר לכעוס
וצעקת עלי שלא
אולי הפרצוף שראית היה פרצוף עצוב
כי שאלת אותי למה אני עצובה
התחלתי להגיד ש...
וכבר אמרת לי למה אסור לי לבכות
לא נראה לי שניסית בכלל לראות את הפרצוף
כי סגרת עליו את הדלת
וכששתקתי שאלת למה אני לא מדברת
וכשדיברתי הסברת לי שהכל לא נכון
אז אמרתי שהכל היה אי הבנה
למרות שהבנתי מצויין
שכנראה אסור לי לכעוס