מאז שהלכת
אין לי אף חבר
אין איתך עם מי לדבר
יכולת לנחם, אבל בחרת לתקן
יכולת לראות אותי יותר ברור
את גופך את נותנת למי
והמילים פונות כבר אל מישהו אחר
אני תוהה, האם את משווה אותו לי
סולם מינוסים ופלוסים יחסי
בתפארת צבעך ראיתי כתם שחור
ובברק עינייך ראיתי אחיזה נואשת
לקחת את עצמך מכאן לארץ אחרת
מקום בו אי-אפשר לשלוח אי-מייל
או לטלפן
כדי לנחם

ואם תבואי, אם תבואי מה את תראי
האם אקבל אותך כמו שאני
חולשות עומדות מעלינו מתגבהות
בכל זמן שעובר
גם את משתנה, גם אני

כשתבואי, אם תבואי, תהיי אחרת
לי ולך
ואם תהיה התעקשות
פשוט נצטרך להכיר מחדש
כמעט כאילו לא נפגשנו מעולם.