|
כיתתי את רגלי בשבילי עפר מיוגעים
נוודים קשי יום הותירו בהם
תביעות כף רגל נוטרות טינה
וחולות הישימון סימאו את עיני
התרות למרחקים
הבטתי אנה ואנה
במשקפת מעורפלת מהבל פה נואש
ולא מצאתיך
וקראתי "אייכה"
והסכית ליבי
עת דממה זעקה אליו מכל עבר
והנה
הגחת במפגיע
נזר לראשה של האהבה
סולם מז'ור במנגינת לב נוגה
הבזק של רוך בשמי מתכת חשוכים
ארגמן על לחייה החיוורות של הציפייה
קבל את אהבתי
הצרורה בלב
שעולה על גדותיו
את אהבתי
שאינה יודעת שובע
שהמתינה לך, דרוכה
וכעת
היא שלך |
|
|
סילחו לי על
הבורות הרבה,
אבל לפני שנים
רבות, כשהגעתי
לממלכת הסלוגנין
בפעם הראשונה,
לא ממש הבנתי את
הקטע של שלח
לחמך.
הנחתי שהכוונה
היא לאבא של הבן
זוג.
באמת לא הבנתי
מה יש לו לעשות
עם כל הזיוני
מוח האלה.
פוסיקט (גם בבמה
למדתי משהו
חדש.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.