נפתלי גדסי / קושיא |
גדלות אדם נתמעטה
כי קליפה בו שלטה
ולקושיא אין תרגמה,
כי נפשו בעצמה חשקה.
מחטא ראשונים נפגעה
ומחטא נעורים השתלשלה,
והוא מביט ביראה
ובאימה נס לבו אל השממה,
אל חכמת תהומיא.
שם לקושיא יש תרגמה ,
שם הנשמה לא תאשמה,
ושם בהשתקפות אהבה תמימה,
מאור שכינה ימוסס קליפה דקה
אשר באדם שלטה
אשר כאבן על לבו דממה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|