נפתלי גדסי / שורשים |
ותשוקתם מרומיי אל.
מתוך זיכרונות מתוקים מרגעים שנחקקו בלב בפנים,
עולים בי געגועים אל שורשיי התמים.
שומע בנפשי קולו של סבי,
חש בלבי מגע ידיה של סבתי,
חיוכה היפה ועיניה אשר לא כהו עד הקץ,
וסבי נאנח על כיסא וקולו במתיקות של תורה מפלל:
"ויעל משה מערבות מואב.."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|