ואיכשהו בין שעועית לשניצל חי
נגררנו לשיחה על מה שקרה היום בבצפר
על זה שככה ילדה נגמרת
ומפה לשם אני ואחותי הגענו לדבר
ספרנו אבידות
ספירת מלאי
של ריקנות
בלי רחמים עצמיים
בלי לשקוע לאובדנות

תוך כדי לקיחת חסה עייפה מהצלחת
אחותי כמו בכלום וכמו בהכל
נזכרת במה שאני לא יודע
נזכרת והיא לא שוכחת

איך שהיא היתי רק בת שלוש
והיא נכנסה לבית הגדול
כולם היו שם
כל המשפחה
ומלא אוכל! איזה כיף
עוד מסיבה להצטרף
ואם אנחנו כבר בביתו
רק חסרה נוכחתו
והיא שואלת בתמימות
איפה סבא?

ולפעמים גם אני שואל.