New Stage - Go To Main Page

שמואל ירושלמי
/
הגירת אוכלי-נקניק

רוב ה"רוסים" מדוע באו ארצה?
בשביל נקניק וקוויאר.
מיד עם רדתם מהמטוס
פלשו לחנויות כחיות-טרף;
עוד מרטדלה, עוד גבינה בנייר.

בהיכנסי לחנות רוסית
אני רואה פרצופים מאוסים;
תרים אחר נקניקים לרוב.
מיאוס פרצופם להקיא גורם לי;
איני חפץ לראותם מקרוב.

הטיפוסים הנתעבים הללו
שווים לתחת;
רפש רודפם - אוכל עומד כעצם בגרוני.
הדבר היחיד שהם יודעים,
זה השפיל ופגוע;
כמה הם צרבו לנפשי.

שהזבל הזה יעוף לכל הרוח;
שנות ה-90 היו שנות-גיהנום.
הגירת אוכלי-נקניק
זמנך פסק כבר!
שקולך הנרפש יחוש וידום!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/9/09 19:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שמואל ירושלמי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה