|
נאמנים פצעי אוהב מלב רחוק אל לב מסור
ושתיקות ביניים ארוכות מותירות ספק בכל
היה או לא היה סביב ראשי הקודח
הזיות ליבך פועם החוצה מתוך בית החזה
אל ביתי על דלתי מתדפק בעצמה
נאמנים פצעי אוהב ובכל זאת כל הצער
לא ברצון הם מתקבלים ומשנים אותי לבלי היכר
חצי ירח מדויק האיר אתמול זיכרון חצי פגישה
חצי חיוך נותר חשוך אל מול המאמץ להסתיר
את ההתרגשות למשמע קולך
נאמנים פצעי אוהב אזכור לך טובה
גם אם לא עמדי אתה הולך נשאר דבר מה ממך
מסורת של אמת בנבואת הזעם ובבחירה שלך התוכחה
כל היצרים המטפסים עליי וכל האהבה שריפה
עוד יום נטה ואני לא איתך
נאמנים פצעי אוהב כל כך מעט אמרת
ולא מצאתי הבטחה בשטף דיבורך
אצבעותיי המתעייפות באחיזת הסלע
מחשבותיי המתעייפות ממלחמת התשה
נאמנה לליבי ורק גופי המבקש אותך
אל תפצע |
|
|
בליל הסדר ראיתי
שכולם אוכלים
ביצים. אז
החלטתי לאכול
גם. אכלתי ארבע.
יותר נכון דחפתי
אותן לפה
ובלעתי. אח"כ
התחשק לי עוד
משהו אז הקאתי
אותן כדי לפנות
מקום. כולם נורא
התרגשו. אמא
אפילו שאלה אותי
אם הכל בסדר.
אני תוהה למה.
(מיומנו של קוקי
התינוק הבולימי
הראשון) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.