תשאלי את השועלים, קרן - אמרתי לה.
תשאלי את עיניהם הבורקות לעת לילה, מנצנצות בחשכה למרחקים. מה
הן רואות?
תשאלי את השיטוט העקר בחולות ליד הים. מה יש בו לתועלת, מלבד
אויר צח?
שאלי את האוזניים הזקופות מתמיד - האם הן קולטות את רחשי
הים?
אולי תשאלי את העקבות הנותרות עד היום הבא, או עוד בוא גלי הים
למחותם מעל פני החוף, לאין זכר, לאין זכר לרעב המדפק על דפנות
קיבתם, זה המונע מהם להירדם לילות שלמים.
שאלי את יללות הבדידות, את הקשקוש בזנב, את קול הפסיעה המלטף
על החול.
שאלי, שאלי אך את הפרווה הקרה, חפני את החול הדבוק בה ונקי
אותה בעדינות. אל תשאלי מתי לאחרונה זכתה לליטוף. |
