Shuli Bangi שולי בנג'י / באשפתות ידה נוברת

נטה הערפל מפתחו של יום
רחוב השוק השכים ליום חדש
בכל פנה בסמטאות השבר
איש איש את מרכולתו ערם.

הקיץ הכרך וההמולה חוזרת
ליום עמל מליל המנוחה
נושאי טלית בין סמטאות האבן
שבים מן התפלה לשחר חדש.

כבו האורות אשר דלקו בלילה
שבים ההוללים למטת שנתם
ורק אשה אחת נותרה ערה בחושך
והיא פוסעת אל השוק הזן יומה.

תושיט ידה לכל, תתן מבט כנוע
עיניה כבויות, שער ראשה פרוע
תשיב תודה לאיש שבידה יניח
מטבע של פרוטה שנדב לבבו.

תחלוף בדוכנים, שלום לכל דורשת
ידיה נוברות בערמות האשפה
אוספת לתיקה שאר פרות וירק
לבני ביתה תביא לשבור רעבונם.

הכרך עיף מיום עמל,שמחה וסבל
בסמטאות האבן שרויים באפלה
השוק שבק חיים והאשה קודרת
אך בלבה תקוה שהטוב יהיה עמה.