|
נטה הערפל מפתחו של יום
רחוב השוק השכים ליום חדש
בכל פנה בסמטאות השבר
איש איש את מרכולתו ערם.
הקיץ הכרך וההמולה חוזרת
ליום עמל מליל המנוחה
נושאי טלית בין סמטאות האבן
שבים מן התפלה לשחר חדש.
כבו האורות אשר דלקו בלילה
שבים ההוללים למטת שנתם
ורק אשה אחת נותרה ערה בחושך
והיא פוסעת אל השוק הזן יומה.
תושיט ידה לכל, תתן מבט כנוע
עיניה כבויות, שער ראשה פרוע
תשיב תודה לאיש שבידה יניח
מטבע של פרוטה שנדב לבבו.
תחלוף בדוכנים, שלום לכל דורשת
ידיה נוברות בערמות האשפה
אוספת לתיקה שאר פרות וירק
לבני ביתה תביא לשבור רעבונם.
הכרך עיף מיום עמל,שמחה וסבל
בסמטאות האבן שרויים באפלה
השוק שבק חיים והאשה קודרת
אך בלבה תקוה שהטוב יהיה עמה.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 135/4 שייכות ל- shulibangi |
|
|
צבוטאותי
ומוטאוטי ירדו
לסיניי,
פגשו שם את
אחמדתי ואת
קוסיתית
השרמוטה
צבוטאותי היה
ממורמר, כי מאז
שקוטאותי טבע,
הוא נאלץ לסתובב
במקומות מסריחים
ולא פחות זה
האנשים החארות,
איפה היה
המציל?!
איפה!!!
בן אדם נכנס
למים וזהו,
כלום,
ומי נשאר לספוג
את המציאות
מי?
ד"ר מישה רוזנר,
מחבר
האוטוביוגרפיה
הרשמית של
צבוטאותי שטרן -
אין לי
חברים!!!
עכשיו בשבוע
הספר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.