|
התחינה הזאת
של המילים
לצאת כשיר כמו שהן, לעמוד
בתוליות
בשיא הדרן
גולמיות
כמו טחינה
בסיסיות
ללא שום דבר
בלי שום
בלי מיץ הדר
או
מלח
או
טעם,
השאירה אותי עם טעם מר.
חוכך בדעתי
האם להיעתר
פירושו לוותר.
המשך יבוא... |
|
|
כן. בסדר. אני
גם ממש מאמין
להם שלתינוק של
במבה יש את אותה
בלורית ג'ינג'ית
ואותו קול מעצבן
וגוף של ילד
שמנמן בן חצי
שנה. משדרים
ת'פירסומת
המחורבנת הזאת
מאז שקשקתא פרש
לגמלאות, התינוק
הזה בטח כבר בן
30, יושב כל
היום בדירה
השכורה שלו
ואוכל במבה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.