1.
נגעת במיתר
שהשמיע צליל מוכר
של רגש נסער
שחשבתיו מת מכבר
קבור בעבר.

ועכשיו כולי צפיה דרוכה
להשראה ברוכה
שתעיר מנגינה שנשכחה
להביא מזור ושמחה
לי ולך.

2.
בכל פעם שמבטי לוטף
את הפרח הלבן,
הצנוע הקטן
שריחו הענוג אותי עוטף,
אני שומעת
את קול קריאתך,
כפי שהתנגן לי
מתוך כף ידך:
"בואי הביתה!"
ואני נרגעת
ויודעת
שאתה
עודך מחכה לי.

3.
התדפקתי על הפתח
שהותרת לי
אך לא היתה תשובה.
איפה אתה
שאהבה נפשי?
מי יתן ולא יחדל ממך
פרח רענן על שולחני...

4.
אני רוצה לשיר לך
על חדווה.
חדוות  ידך בתוך ידי.
זכרונה עמדי:
כמעשה אהבה
שאין לו קץ.
התפעמות מתוקה
של לב עולץ.
אתה רחוק נעצב
אל תכאב.
אני איתך
שרה לך
שיר ערש עכשיו.

5.
כמו כנפי פרפר
רפרוף קצות אצבעותי
נוגהות לא נוגעות
בכף ידך -
הפתוחה לקלוט
ומהדהדת
חיים וריטוט.

קליל, קליל
זה הניצוץ.
לכלל שלהבת
בל יפרוץ