מגשש באפלה
חוזר להתחלה
מנתח כל דבר
חושב שמאוחר

היום מתחיל לדהות
הלילה מתקרב
כבר לא חושב יותר
נראה כמוותר

המחשבות רצות בתוך הראש
גורמות רק לכאב
התחלת במשפט
וכבר אתה פוסק
הכל נראה כה ריק
ומה אתה בודק ?

אתה משתתף במשפט של עצמך
שבו אתה גם השופט
וגם הנאשם
הגוף כבר עוד מעט כמת
אתה כבר לא בועט

חרצת את דינך
ורק יושב ומחכה
חושב איך יזכרו אותך
האם מזה עוד תתנקה ?

הפחד זה מה שמציל אותך
יש לך מה לעשות
לחיות זה לא רק מותרות
הפסקת כבר לראות שחורות

החושך אט לאט נגמר
ואז עולה זריחת מחר
ואז פתאום אתה מבין
שנולדת מחדש
למרות שאיש זאת לא יבין