|
לאורך חופי הרגש
צמחים מזהיבים בשחור
אתה אוגד בידך
את ערימת רפאי האור.
גלגלי המכונה תוחמים באפור
מכספי הזמן הכלה
מטלטלים עצמם לצורה
אתה אוחז במחוגי הכוח.
הצל חזק כנגד האש
להבות שחורות אדמה
רגבים פעורים לחישה
בורות חשופים של כאב.
סדר הדברים נשמר על כנו
הזעם נמס אל המים הרבים
הקשיבי לשירת הכוכבים
ניצנים חדשים של דרך ישנה.
|
|
|
צואה במוזיאון
זה לא אמנות.
ואין כאן מקום
לדיון.
צואה במוזיאון
זו פלצנות
לשמה.
או ליתר דיוק,
חירבון.
הדחליל בעליל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.