|
כיסא המתכת והוא נח שקט
שקט בצד שולחן המסעדה.
פסיעות זרות (שהתחלפו מעת לעת)
עברו ביו שולחנות עמוסי אנשים
תרות מקום פנוי.
מלצרים בשחור ריחפו מניחים
צלחות בריח ירוק חזק על המפות הלבנות.
הוא המתין, ולמרות שידע כיצד
זה יגמר היה מתוח וחסר שקט.
דמיונו ראה סוף אחר. |
|
|
רציתי לכתוב
חמשיר על במה
חדשה.
שיצא מגניב עם
גישה מצחיקה.
אבל אני לא יודע
לעשות
חרוזים-ה.
- שפן קטן, שלא
יודע לעשות
חרוזים-ה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.