|
כיסא המתכת והוא נח שקט
שקט בצד שולחן המסעדה.
פסיעות זרות (שהתחלפו מעת לעת)
עברו ביו שולחנות עמוסי אנשים
תרות מקום פנוי.
מלצרים בשחור ריחפו מניחים
צלחות בריח ירוק חזק על המפות הלבנות.
הוא המתין, ולמרות שידע כיצד
זה יגמר היה מתוח וחסר שקט.
דמיונו ראה סוף אחר. |
|
|
כנראה שאני לא
אהיה מחבר
סלוגנים מוצלח.
עובדה:
שלחתי איזה עשרה
סלוגנים, ואת אף
אחד מהם עדיין
לא ראיתי!
כנראה שאני צריך
לחזור לכתוב
שירים
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: גם
כנראה שהם לא
היו טובים
מספיק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.