|
אנשים בסבילותם
אורזים אותי במזוודות
כבודת העולם אט
את שוקעת בי מטה מטה
לו ידענו לדבר בשפות זרות
בכל לשונות הבקשה
את חיי אקדיש לך
לעבות הכרס
להגדיש הסאה על הזמן ועל המקום
על שנשתנה ביננו
על שהחיינו והותירנו להיות
כרצונו. |
|
|
בואי אלינו בואי
אלינו אלינו
לים...
ואם לא לים אז
לדירה שלי!
ד"ר מישה רוזנר
מתגעגע לזאת
שאהבה את התל
אביבי וממתין
במספן ציוד בתוך
חדר האוכל קומה
מינוס שתיים
הקריה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.