נפגשנו בחצר הגדולה
הבניין שממול, לא הזכיר לנו שום דבר
אחד עישן, שני עם ידיים בכיסים
אני הבטתי לאחור
לראות מי עוד בא
צבעו את הקירות, העלים נשארו על הבלטות
שני ילדים נסעו במעגלים
לא הרגשנו קרובים
גם לא שקראו לנו להיכנס
החצר הגדולה, הבניין הישן
20 שנה נמחקות
ורק אנחנו סופגים אותן
כל אחד סופר ניצחונות והפסדים
עוד מעט נגיש את הרשימות
שניים קמו לכבודנו, חיבקו אותנו חיבוק חזק
אחת אפילו חייכה
לא זכרנו את כולם
הבטנו עליהם
לא הרגשנו קרובים
גם לא שדיברנו אלינו, כמו אז
אני חשבתי על הזמן שעבר
שום דבר לא התרחק
רק אנחנו עמדנו במקום אחר
והנה הנאומים מתחילים, והנה מקריאים את השמות
אחד נהיה כוכב גדול, שני מת עוד לפני שהספיק לחיות
ואנחנו בשורה אחת
נזכרים איך היינו בורחים מכאן תמיד
כל אחד סופר, ניצחונות והפסדים
עוד מעט נגיש את הרשימות
נספור את התוצאות
20 שנה נמחקות
ורק אנחנו סופגים אותן
שתי בחורות שלא זכרנו, הודו לנו שבאנו
ואחת אפילו הזכירה לנו
דברים שלא יכולנו לשכוח
מרחק של זמן, נסיעה אינסופית
20 שנה
והרגל שלי רועדת, אף אחד לא רואה
אני ממהר לצאת אל החצר
שני נערים משחקים שם
ושניים יצאו לקראתי, שואלים מה איתי
לא מספר להם כלום, זה יותר ממה שיש לי להגיד
אין אהבות גדולות, אין גירושים כואבים
אין בונוס, אין מלחמה
20 שנה נמחקות
אני סופג אותן בקול
סופר ניצחונות והפסדים
הנה אני מגיש את הרשימות
הם סופרים את הקולות.